ספטמבר 2019 קזבק

2.9.2019אחרי נסיעת לילה של 3 שעות בערך מטיביליסי הגענו לעיירה קזבקי או בשמה החדש סנסבסטיאן. נוף ההרי מצוקי, ירוק קצת חיוור מכסה את רוב ההרים. יש הרבה מצוקים. קררררר. אחרי הארץ, כבר שכחתי מה זה לשים מעיל.
ההר מבצבץ לו ברקע – זה היעד. מתפזרים לחדרים. צנוע אבל לא צריך יותר מיזה. ארוחת בוקר נחמדה. הולכים לנוח עד הצהריים.היום כמעט ניגמר. יום של מנוחה. שכרנו את הציוד הדרוש, ארוחת צהריים וטיול בעיירה. עיירה יחסית שקיטה. הרבה בתי קפה ומסעדות, אבל רמת התשתיות לר מי יודע כמה – בורות גדולים בכבישים ובמדרכות, תשתיות גז בתקן של גאורגיה, פרות וחמורים ברחובות.מזג אויר בהחלט קריר. מחר מתחילים את ההליכה מהכנסייה לגוב 3000מ. כמובן לא לפני ארוחת הבוקר. כולנו מקווים שמזג האויר לא יפריע.ליל מנוחה. מחר מתחילים רישמית את המסע. שיהיה בהצלחה לכולנו.3.9.2019היום הראשון – טיפוס מהכנסייה שנימצאת בגובה של בערך 2150 עד לגובה של 3000 : טיפוס התאקלמות. לוודא שהשרירים מתפקדים, שהתיק מונח כמו שצריך, בקיצור חימום מערכות בדרך לפיסגה. כמעט את באותה הדרך חזרנו חזרה בירידה. שרירים אחרים, הבירכיים צועקות. אבל בסוף הגענו בריאים ושלמים וקצת עייפים. מזג אויר היה טוב. מידי פעם קצת זירזופים שלא הפריעו להליכה. טיפוס נחמד בהרים. בערך 7 שעות הליכה. יש עוד לא מעט סידורים. 10 דקות התארגנות במלון ויוצאים למרכז העיר לאסוף את הציוד ששכרנו ולאכול חצ’פורי….לצערנו שלמה, החליט שהוא לא מעוניין להמשיך. הבחור קרוב לגיל שבעים!! קצת מבאס, בגילו מותר לו. את התיק הגדול מעלים סוסים לביקתה במחנה הבסיס. כבר היום בערב הפקדנו את התיקים, משמע שרוב הציוד כבר לא איתנו וניצטרך מחר לסחוב קצת יותר.חר צפוי יום קשה. מטפסים באותה הדרך שטיפסנו היום אלא שבגובה 3000 ממשיכים ל base camp שנימצא בגובה 3700. טיפוס של 1600 מטר. בהחלט מאתגר!! הספרים כבר נישלחו למעלה והגוף עייף אחרי המאמץ של היום כך שלא נישאר אלא ללכת לישון.4.4איזה יום. הליכה של 8 שעות גובה של בערך 1600 מטר. מרחק של בערך 10km. יום קשה וארוך. מזג אויר היה לטובתינו אבל לא יעזור ככל שעולים קר יותר. הליכה איטית ומדודה. בדרך אנחנו פוגשים את שיירת הסוסים עם הציוד שלנו. כמובן שהם הרבה יותר מהירים מאיתנו. פגשנו 3 בנות ישראליות ועוד זוג דתי שטייל באזור- הם טיפסו עד הקרחון שנמצא בערך בגובנ של 3300 מאוד מכובד. הגענו לקרחון. צריך להתחיל לתרגל ללכת עם הקרמפונים. אמנם מרחוק הוא ניראה סלע אבל כשמגיעים מרגישים את הקרחון. טיםוב של שעה וחצי בערך והגענו לסוף הקרחון שמשתפל מההר. עדיין קשה לראות את הבקטה אליה אמורים להגיע בעיקר בגלל העננים. ממשיכים לטפס בשביל צר והביקתה ניגלית לעיננו. מרחוק זה ניראה מבטיח. ממשיכים לטפס ובסוף מגיעים לביקתה באזור 17.00. החדר עדיין לא התפנה כך שהלכנו לחדר האוכל לשתות משהו חם. הקור חודר לעצמות. כפי שצפיתי ולכן היה בתיק גטקטקס ועוד גופיה טרמית ארוכה. מה שלר הבאתי בתיק הקטן זה עוד זוג גרביים. שש וחצי…. ויכוח קטן בין המדריך הגאורגי לפולני שעדיין לא פינה את החדר. בסוף הכל מסתדר. מעלים את כל הציוד לחדר. הולכים לארוחת ערב. מרק עשיר גבינה מעושנת. מספיק. הגוף עייף ומוטש. חוזרים לחדר. שני דרגשים. בתחתון ישנים ארבעה ובעליון עוד ארבעה. לפחות יש תאורה ואפילו שקע חשמל. שירותי בול פגיעה במרחק מאה מטר . מארגנים לשינה. שלוש שכבות עליונות, שתיים תחתונות, שתי זוגות גרביים. לאט לאט מתחממים בתוך השק”ש. בלילה, אין ברירה צריך להשתין. בחוץ יחסית נעים- ציפיתי שיהיה קר יותר. החבר’ה אמרו שישנתי כמו דובון…. נניח. למרות שחלק מהלילה הייתי ער.5.9שש וחצי… יום בהיר. עכשיו אין ברירה הולכים לשירותים הרחוקים. עד שעה וחצי במיטה וקמים להתארגן. יום בהיר ובינתיים שמש חמימה. לקראת הפיסגה בעיקר יום מנוחה. אמורה להיות הליכה להתאקלמות לגובה של שעה וחצי. הגענו לכנסיה בגובה 4000מ מזג אויר טוב. נשארנו שם שעה וחצי נהנים מהאויר מהנופים ומאנשים שמגיעים גם הם לשם.מידרדרים למטה חזרה לביקתה.אחר הצהריים אימון גרזנים, קרמפונים והליכה עם חבל. שלוש ארבע פעמים עולים יורדים על הקרחון שנימצא בסמיכות לביקתה. ארוחת ערב מוקדמת. מכינים את כל הציוד לקראת הלילה קל הפסגה שאמור להתחיל בשתיים וחצי. כלומר קימה באחת וחצי.6.9 יום הפיסגה.תה חם, פרוסת לחם, כל הציוד מוכן. אני לובש 5 שכבות עליונות ושלוש תחתונות. שתי זוגות גרביים הכי עבות שיש. כפפות. ועדיין קר. מתחילים ללכת כמובן כולם עם פנסי ראש. שעתיים בערך של דרך סלעים ובולדרים, עפר וכמובן תלול תלול. מידי פעם חוצים קרחון, בזהירות אנחנו עדיין בלי הקרמפונים. קר….מגיעים לקרחוו, עדיין חשוך, מרכיבים את הקמפונים ונקשרים בחבל. שתי צוותים מכיוון שיש שני מדריכים. מתחילים ללכת על הקרחון, מבדאים שהכבל כל הזמן מתוח. לאט לאט מתחיל להעלות הבוקר. הכל לבן עם קרחונים מסביב, מידי פעם יש קרווס (נקיק צר ועמוק) המדריכים מספיק מיומנים כדי לעבור במקומות שאין בעייה. הטיפוס הולך וניהיה קשה ותלול והליכה בשביל צר על דופן המדרון. תנועה לא נכונה ועלולים למעוד. הפסקות כמעט שאין. אני מידי פעם לא עומד בקצב והחבל נימתח . עופר מושך ומדרבן. באזשהו שלב מקפלים את המקלות ומתחילים להשתמש בגרזן. השלג רך וקשה ללכת. ככה עוברות עוד שעתיים. מזג אויר לא משתפר ומתחילים לראות קבוצות שיורדות למטה אחרי שוויתרו על התענוג. מעידה קטנה שלי – הקרמפונס קרע את חליפת הסערה מה שהיקשה עוד יותר על ההליכה. ממשיכים לטפס. עוד מעידה קטנה ממשיכים ללכת עד שיש מקום קטן לעמוד. המדריך הראשי מקבל החלטה שאני יורד למטה. כמה דקות של נסיונות שכנוע לתת עוד צאנס אחד. שני המדריכים נחושים בדעתם. בסוף פונה אלי המדריך המוביל ואומר לי שאולי אצליח להגיע לפסגה, אבל אין סיכוי שיהיה לי כח לרדת. יש עוד שעתיים לפסגה ואחר כך ירידה. זהו אני מבין שהוא צודק. אחרי שש שעות, מאחל לשלישייה בהצלחה ומתחיל לרדת עם מדריך המשנה (מזל שהיו שני מדריכים, אחרת כולם היו צריכים גם לרדת. הדרך למטה קשה. לאט לאט, הגוף עייף אבל לפחות אני הולך בכוחות עצמי. הפסקה כל רבע שעה בערך, תמונה מידי פעם- יש לי מדריך צמוד אני יכול לבקש כמעט הכל. מהרהר בהחלטה להוריד אותי מההר ומבין שהם צדקו. הרי הכי חשוב לחזור בשלום הביתה. משתדלים להנות מהנופים עוצרי הנשימה . עכשיו הכל מואר ומעריכים את העוצמה של הטבע. סוף סוף מגיעים לסוף הקרחון. מורידים את הקרמפונים וממשיכים ללכת בסלעים ובירידות עפר תלולות. לאט לאט. הגוף עייף. לקראת השעה שלוש סוף סוף מגיעים. יום שהתחיל ב 1.30. לפנות בוקר הגיע לסיומו. מארגנים את כל הדברים בחדר והולכים לנוח. הגוף זקוק לזה. אני מודה למדריך שלקח את ההחלטה הנכונה ולא הסכים לסכן אותי. כניראה שזה באמת היה מעבר לכוחותי הפיזיים.שאר החברה מגיעים בחמש אחרי שהצליחו לכבוש את הפיסגה. המשך הדרך אחרי שפרשתי היה יותר קשה ותלול וגם את הירידה הם עשו יחסית מהר אלי. מוריד בפניהם את הכובע. כל הכבוד. רק מי שהיה שם יכול להעריך. מסיימים את היום.77.9קמים בבוקר והכל מושלג ולבן. מארגנים ואורזים את כל הציוד. ארוחת בוקר ובסביבות תשע מתחילים את הדרך חזרה למטה. הולכים בשלג, כמו בעלייה גם עכשיו יש שעה של הליכה על קרחון, כמובן עם קרמפונים, כמעט כל הדרך יש ערפל כך שלא רואים את נוף. אחרי 4.5 שעות של הליכה כמעט ללא הפסקות הגענו לרכב שחיכה לנו.מן הסתם יש הרבה מחשבות. 300 מטר מהפסגה…. אני יודע שזו הייתה החלטה נכונה .גם עם כשלונות צריך לדעת להתמודד.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s